חכמי ישראל וההתבוננות היהודית
מאת: הרב אליהו עזרד
שמות נרדפים רבים יש להתבוננות, והם: כוונות, ייחודים, דבקות, התבודדות. רבים הם חכמי ישראל ששבחו היללו את ההתבוננות כדרך להתפתחות רוחנית ולהלן דברי אחדים מהם:
האר"י הקדוש כותב בספרו שער רוח הקודש:
הנה האיש המייחד ייחוד עליון יתדבקו בו הנשמות של הצדיקים. והנה נשמות הצדיקים הם מתגלים אל האדם ומתדבקים בו, הן לסיבת היותם משורש נשמתו או גם משורש איש אחר, או שבאים בסוד העיבור לסייעו לו מחמת שעשה איזו מצווה [ש] מתחייבת אליהם [אל אותם הצדיקים].
ולפי שאלו הצדיקים זכו למדרגה הזאת בחייהם, לכן גם אחרי פטירתם בכל מקום שרואים שני תלמידי חכמים ועוסקים בתורה ומייחדים ייחוד עליון הם מתגלים ונמצאים שם עמהם, או בהסתר עומדים שם ומתדבקים עמהם תמיד אף על פי שאינם משורשם. והטעם הוא, לפי הם בסוד כללות כל העולמות כנזכר לעיל. ומגלים להם [לתלמידי החכמים] סתרי תורה. וזהו עניין רב המנונא סבא ובניהו בן יהוידע, שהיו מתגלים לרבי אליעזר ורבי אבא כנזכר בזוהר. [וזו הסיבה מדוע]. אמר הסבא: "ובכל אתר דאנא משכח רבנן, אנא טעין אברתריהו [בכל מקום שאני מוצא חכמים, אני הולך אחריהם].
ודע כי אם הנשמות האלו של צדיקים הנזכרים הם מתגלים אל האדם שהוא משורש נשמתם, תגדל השגתו להפליא, כי אפילו למי שאינו משורשם מתגלים כנזכר, וכל שכן אם היה למישהו משורשם [השפעתם עוד יותר גדולה], שיש[אז] תקון [לאותו צדיק] בתקנתו [של האיש המייחד] כנודע.
גם דע כי האיש אשר התחיל לייחד הייחודים הנודעים ונמנע מליחדם, הנה גורם לו [לעצמו] נזק גדול [כפי שכתוב]: "אם יעזוב [יום], יומיים יעזבוהו". ויגרום שאותם הנשמות שרוצים להתדבק באדם יבדלו ויתרחקו ממנו. ואל תאמר שעסק התורה גדול ואין ראוי לבטלו [למען ייחודים], כי עניין הייחודים הנזכרים הוא גדול מעסק התורה.
כי הוא המייחד העולמות העליונים, ונקרא [עניין הייחודים] עסק התורה וייחוד, והכל הוא ביחד [גם לימוד וגם ייחוד] ואע"ף שלא יתגלו בו [בייחוד שמישהו מייחד] הנשמות היטב, אין לחוש [לחשוש], ולא יחדל [מסיבה זו] מן הייחוד. וצריך שלא תהיה כוונתו לבד[רק] להמשיך אליו את הנשמה ההיא, אלא לתקן העולמות העליונים (שער רוח הקודש).
מעלת היחודים – מתוך אגרתו של הרבי ישראל הבעל שם טוב:
מובא באגרת מאת הבעש"ט ששלח לגיסו הרב אברהם גרשון וזה לשונו: "...עליתי מדרגה אחר מדרגה (הכוונה לעליית נשמה) עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד....
שאלתי את פי משיח אמתי אתי מר (כלאמר מתי יתגלה המשיח למטה)? והשיב "בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודיך בעולם יפוצו מעינותיך חוצה, מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות ייחודים ועליות כמוך, ואז יכלו הקליפות ויהיה עת רצון וישועה". עך"ל.
יוצא מדבריו של המשיח לבעש"ט שככל שאנו נעשה יותר ייחודים כך נזרז את בואו.
הראי"ה קוק בספרו אורות הקודש כותב:
בכל זמן, בכל יום, שעה ורגע, יכולים להבחין את חלקי ההרכבות, שהכח הנשמתי שלנו עושה, עד שהוא מתרומם אל הרעיון האלוהי הקדוש בטהרתו. והם הם השמות הרבים, והשונים, בהסתעפות רזי עולם, ואוצרות החיים שלהם, שהעבודה התמימיה והמהירה בונה עליהם תמיד את מיגדיליה, רמי הערך, הבנויים לתלפיות...והארה זו, של ייחוד השמות תמיד, מביאה ברכת השלום, מפני שמבטלת את הריב בשורשו, והחלקים כולם מתאחדים, באיחוד מקורי....והשלום, המכליל את כל המחשבות הפזורות לרעיון נשגב ועשיר אחד, נורא בהודו ומלא חיים עזים בתוכנו, הוא שומר את התורה מכל שכחה, נגד הריב, המפרר את כל דבר לחלקים, ומשכח. (אורות הקודש עם' קי"ח).
ובמקום אחר הוא כותב:
כל המגרעות, החמריות והרוחניות, שבעולם, הכל בא, מפני שכל פרט משיג רק צד אחד מהמציאות, הגשמי והרוחני, הטוב בעיניו, ויתר הצדדים, שהם בלתי מושגים לו, הינם בעדו ראויים אבודים מהעולם. והמחשבה הולכת ומרשמת את כח פעולתה על היחידים והקבוצים, על הדורות והתקופות, שכל מה שהוא חוצ מהחוג העצמי שלו, הוא מחריב ומפריע.
ומתוך כך הסבוכים מתגדלים בדעות ואמונות, בשטות החיים, ובאורחות הציבוריות. והיחיד גם כן סובל הוא מהמון הסיבוכים שבקרבו פנימה, שאין רגש אחד פוגש את חברו בחיבה הראויה, ומחשבה אחת דוחהאת חברתה ברוח בוז ומשטמה. חליפות רוח של ידידות, נעשה דבר נמנע, והרגשת יופי כללית, להשיב נפש, הולכת ומתדלדלת. לכל אלו הפגעים, שהעולם כולו, ואנחנו ביחוד, סובלים מאותם קרואים הצדיקים, מיחדי היחודים, השכליים והרצוניים.
לתקן, לחבר ולמלאת הטלת שלום בעולם, על ידי הטלת שלום בנשמתם פנימה, על ידי הופעת דעה שלמה כללית, השולחת תמיד אור וחיים לכל האברים. זאת, היא מגמת עובדים נאמנים, שרזי עולם הולכים ומתגלים בהם ועל ידם.(אורות הקודש עם' קך').
במקום אחר:
כל מה שאדם הוא יותר גדול, צריך הוא יותר לחפש את עצמו, יותר מסתתרת היא מהכרתו נשמתו העמוקה, עד שהוא צריך להרבות בהתבודדות, בהתעלות הרעיון בהתעמקות המחשבה, בהשתחררות הדעה עד שסוף כל סוף תתגלה אליו נשמתו, על ידי הזרחת קצת מזיוי אוריה. ואז ימצא את אושרו, יתעלה מכל ההשפלות ויתרומם על כל המעשים. בזה שישתוה ויתאחד עם כל מעשים.
בזה שישתוה ויתאחד עם כל המעשים, ובזה שישתפל עד כדי הנמכת הרוח היותר קיצונה, עד לכדי ביטול הצורה הדמיונית הפרטית, ואנכי תולעת ולא איש, עד כדי ביטול היש עומק בעצמו, ואנחנו מה. אז יכיר את כל זיק של אמת, את כל ברק של יושר, המשוטט בכל מקום שהוא.
והכל יקבצ אליו, בלא שום שנאה, קנאה ותחרות, ואור השלום ועז הגבורה עליו יופיע, הוד הרחמים, ופאר האהבה עליו יזרח, וחשק המפעל והעבודה, שקיקת היצירה וההתעודדות, תשוקת הדממה וחרון הפנימי, יחדיו יתאגדו ברוחו, והיה קודש (אורות הקודש עם' רע').
הרב אליהו עזרד, מנחה קורס מדיטציה ורפואה קבלית
לשיחה אישית עם מתקשר ומדריך אור להעצמה רוחנית, ייעוצ והכוונה בכל תחומי החיים,נתנאל בן דוד, ניתן ליצור קשר עם מרכז המומחים של ישראל בטלפון: 072-3401003 שלוחה 45 .
למאמרים נוספים: