כי האדם עצ השדה
מאת: "קבלה לעם"
לאורך דורות, נעזרו המקובלים בדרך התפתחות האילן, כדי לתאר עבורנו את התהליך שעובר האדם - מתחילת דרכו ועד שהוא מגיע אל השלמות. המקובלים תיארו בצורה חיה וברורה את תהליך הגדילה הרוחנית שלנו, שסופו להצמיח פירות רוחניים מתוקים ועסיסיים.
בכתביהם הם תיארו את ט"ו בשבט כחג המסמל את נקודת השיא שאליה צריכה ויכולה להגיע הבריאה כולה והמשילו את הנקודה הזו לפרי בשל.
עוד במאה ה-16 קיבל ט"ו בשבט משמעות מיוחדת על ידי מקובלי צפת, שאף קבעו את "סדר ליל שמחת האילנות". הם נהגו ללבוש ביום זה בגדי חג, לקשט את השולחנות בפרחים ובענפי הדסים ולערוך אותם עם שפע פירות ארצ ישראל ויין. אז נהגו המקובלים לשבת וללמוד מתוך ספר הזוהר. המקובלים, ייחסו חשיבות גדולה לט"ו בשבט וקבעו אותו כסמל להזדמנות שיש לכל אחד מאיתנו לקטוף את הפרי הטוב ביותר שמחכה לנו, חיים רוחניים.
צמיחה: הוראות הפעלה
האילן, כתבו המקובלים, מסמל את האדם שהבשיל והגיע להחלטה שהוא מרגיש צורך בהתפתחות רוחנית. כדי לעשות זאת, עליו "לנטוע את עצמו" בקרקע פורייה ולטפח את צמיחתו עד שיבשילו פירותיו. באגרת מיוחדת שכתב לתלמידיו, הקביל הרב ברוך אשלג (הרב"ש), מגדולי מקובלי המאה ה-20, את התפתחותו הרוחנית של האדם להתפתחות האילן.
בדבריו, הוא עמד באריכות על הדרך הרוחנית שצריך לעבור אדם הרוצה לזכות לפירות הרוחניים עוד בחייו. להלן "טעימה" מהוראות ההפעלה ל"צמיחה רוחנית":
להכין את הקרקע
הצעד הראשון שעלינו לעשות כדי להתקדם רוחנית מכונה זריעה. כשמדובר באילן, הדבר החשוב ביותר לצמיחה נכונה ובריאה של העצ, הוא לבחור בקרקע פורייה. כך גם אצל האדם. הסביבה שמשפיעה על חיינו, אינה מסתכמת רק בחוג המכרים שלנו. סביבתנו כוללת גם את התקשורת ואת המקורות שמהם אנו שואבים מידע על העולם שלנו, מידע שמשפיע על צורת החשיבה, ועל תפיסת המציאות שלנו. כדי להתפתח רוחנית, עלינו לחפש את הסביבה הטובה ביותר עבורנו, שתספק לנו את כל התנאים הנחוצים להתקדמותנו.
ומהי אותה סביבה?
ספרי הקבלה המקוריים, הם שמעוררים ומנחים את האדם בדרכו לגילוי המציאות הרוחנית. לפיכך, ככל שהאדם יתעניין יותר בחכמת הקבלה ויקרא בספרי המקור האמיתיים, הוא ישכיל להכין סביבה טובה ומותאמת לצמיחתו הרוחנית.
הפסולת הופכת לדשן
לאחר שהכנו סביבה טובה עלינו לדשן את הקרקע. כשמדובר בדרכנו הרוחנית, מקבל שלב זה משמעות עמוקה יותר. הרוחניות שנראתה לנו, אך לפני רגע, חסרת חשיבות או לא נחוצה, מתחילה לתפוס מקום מרכזי יותר בחיינו ומוסיפה מימד מלא תקווה. עם התקדמותנו, אנו מתחילים להבין את הסיבות לאירועים שקורים בחיינו והחשיבות החדשה שמקבלת הרוחניות בעינינו, מוסיפה לנו חיוניות שמתחדשת בכל רגע. כך מה שהיה בעבר חסר חשיבות עבורנו ונראה לנו כפסולת, הופך לדשן שמסייע להתפתחותנו הרוחנית.
מכשירים את הקרקע
על מנת שהגרעין יוכל לנבוט ולהכות שורשים, יש להכשיר את הקרקע. הרב"ש מסביר, שכפי שחופרים בעיקרי האילנות, גם האדם צריך לחקור לשם איזו מטרה בא לעולם הזה.
החיפוש מתחיל בשאלה על מטרת החיים, אולם עם ההתקדמות בסולם ההתפתחות הרוחני, הופכת שאלה זו למקור של אור בדרכו לעבר המטרה. כך, הוא לומד לחקור את הרבדים העמוקים של המציאות.
מסירים את הענפים היבשים
מילדות, אנו סופגים השפעות רבות מהסביבה שבה גדלנו, שהטביעה בנו שאיפות, מוסכמות ודעות קדומות כלפי המציאות. סביבה זו לא נטעה בנו ידיעות על קיומו של פירות אמיתיים, רוחניים בחיינו, אלא לרוב חינכה אותנו לחפש בחיינו רק אחר פירות חולפים וזמניים.
בשלב מסוים בהתפתחותו הרוחנית, האדם מתחיל להרגיש שהמוסכמות שעל ברכיהן חונך הופכות ל"יבשות". כפי שענף שהתייבש על העצ אינו יכול להניב פרי וצריך להסירו מהעצ, כך גם אנחנו לומדים איך להסיר מעצמנו בהדרגתיות את מה שמעכב אותנו מלהבין את המשמעות האמיתית של חיינו.
"וÖ°נÖ¸תÖ·תÖ´Ö¼י גÖ´שÖ°×מÖµיכÖ¶ם, בÖ°Ö¼עÖ´תÖ¸Ö¼ם; וÖ°נÖ¸תÖ°נÖ¸ה הÖ¸אÖ¸רÖ¶צ יÖ°בוÖ¼לÖ¸הÖ¼, וÖ°עÖµצ הÖ·שָּׂדÖ¶ה יÖ´תÖµÖ¼ן פÖ´Ö¼רÖ°יוÖ¹." (ויקרא, כו, ד')
ט"ו בשבט הנקרא ראש השנה לאילנות מסמל עבורנו הזדמנות להתפתחות חדשה. הקרקע פורייה ומוכשרת לצמיחה רוחנית וכל מה שעלינו לעשות הוא רק להשתמש בהוראות ההפעלה הפשוטות שהותירו לנו המקובלים ולהוסיף מעט מחכמת הקבלה לתוך חיינו. כשנעשה זאת נגיע כולנו למרום הסולם הרוחני ואז נוכל לחגוג ביחד, כעם שלם ומאוחד, את ט"ו בשבט הרוחני, את חג החיים.
072-3401003 שלוחה 56 .
למאמרים נוספים:
ראש השנה הקבלי