פורים טלנובלה רוחנית

מאת: ניב נבון, "קבלה לעם"

בפורים תמיד יורד גשם. מי מאיתנו לא זוכר איך התחפושת שהשקיע בהכנתה כל כך הרבה זמן, נרטבה קצת ואיך למרות זאת הוא הגיע לבית הספר מחייך, גאה בתלבושת, באיפור ובמגוון האבזור הנלווה.

 
מגילת אסתר כתובה כמחזה מרתק שיש בו כל מה שצריך: גיבור ונוכל, מלך ומלכה, קנוניה מסוכנת וסוף טוב. הקבלה מוצאת בסיפור המגילה משמעות פנימית עמוקה הרבה יותר מסיפור היסטורי.

 
פורים הוא יום מיוחד, יום שמח. לפעמים נדמה שממש "מוכרחים להיות שמח". תחפושות צבעוניות, אוזני המן, רעשנים, יין וחגיגות מתערבלים יחד ויוצרים את החג הפופולארי מבין החגים, אבל מעבר לאווירה הקרנבלית, חג פורים טומן בחובו משמעות פנימית עמוקה.

 
ככלל, חגי ישראל הם מעין תחנות שאנו עוברים בנתיב ההתפתחות הרוחנית שלנו. סיפור פורים מתאר בפנינו את הדרך לתחנה הגבוהה והחשובה ביותר במסע הרוחני שלנו. המקובלים מכנים אותה "גמר התיקון" ומסבירים שכאשר האדם מגיע אליה, הרגשת שלמות ואהבה אינסופית מתפשטת בו. בדיוק בשל כך, חג פורים מזוהה עם תחושת ההתעלות והשמחה. כאשר אנו מגיעים לתחנה זו, מתגלה לנו המציאות הרוחנית שעד כה הייתה נסתרת. מכאן גם משמעות השם מגילת א(ה)סתר: מגילה-מלשון גילוי, אסתר מלשון הסתר, כלומר גילוי ההסתר.

מחזה תיאטרון או מדריך למסע רוחני?

כמו במחזה טוב, המגילה פורסת בפנינו יריעה מרתקת בת מספר מערכות ולא פעם הסיפור מגיע לשיאים שלא היו מביישים סרט מתח מעולה. קונספירציות, תאוות שלטון, ניסיון כושל לרצח, מלכה בעלת השפעה ומלך בעל עוצמה, כל אלה מציירים בפנינו שני גיבורים טיפוסיים: "הרע" ו"הטוב", שנאבקים ביניהם והכול מסתיים ב-happy end"" וחגיגה גדולה.

אבל זה לא פשוט כל כך. חכמת הקבלה רואה בסיפור המגילה מדריך למסע רוחני שאליו יכול לצאת כל אחד מאיתנו. קריאה במגילה כאשר אנו מצוידים בכלים הנכונים, הופכת עבורנו את הסיפור מחוויה תיאטרלית למדריך הפעלה מפורט ומדויק.

מדריך המתאר כיצד יכול כל אדם לכוון את עצמו להתפתחות רוחנית ולגילוי מטרת חייו. לפתע הופך סיפור המגילה המפורסם, שכל ילד לומד לדקלם בבית הספר, לרלוונטי עבורנו. מדריך זה משרטט עבורנו בעזרת דמויות וסמלים בעלי משמעות פנימית ועמוקה, את התהליך המרתק שאנו עתידים לעבור בחיינו הרוחניים. הכיצד?

כדי להבין את משמעות המחזה נחדור אל מאחורי הקלעים ונכיר תחילה את הנפשות הפועלות.  

מערכה ראשונה:
שתי נשים, שני שומרים, קנוניה וגיבור. בתחילת המגילה אנו פוגשים בבמאי של המחזה, המלך. הוא זה שמנווט את הדמויות השונות, מפעיל אותן והן כולן רוצות להיות קרובות אליו ככול שניתן. המלך מסמל את הכוח העליון, הבורא, שתוכניתו היא להתגלות לנו דרך סיפור המחזה.

המגילה נפתחת במשתה ממושך בן מאה ושמונים יום. חגיגה שאיש לא היה רוצה להפסיד. המשתה מסמל את סיומה של תקופה, מדרגה רוחנית אחת ואת תחילתה של תקופה, מדרגה רוחנית חדשה.

ושתי שמסרבת להופיע, שייכת לתקופה הקודמת וזו הסיבה שמיד בתחילת המחזה היא נעלמת מהתמונה ואינה משתתפת במערכות הבאות. את מקומה של ושתי תופסת אסתר, שמבטאת את הקשר הרוחני החדש שאליו אנו יכולים להגיע עם המלך, עם הבורא.   

מערכה שנייה: בתפקיד האגו-המן

המאבק בין מרדכי לבין המן מסמל את המאבק בין שני כוחות שמניעים את האדם להגיע אל האושר, אל המלך. מרדכי, מסמל את הכוח הרוחני שחבוי בתוכנו ומתגלה רק כשכבר אין לו ברירה, כשהוא חש שחייו של המלך נתונים בסכנה, כלומר שמימוש התוכנית הרוחנית עומד בפני כישלון.  

המן, מסמל את הכוחות האגואיסטיים שקיימים בתוך כל אחד מאיתנו. בדרכו האגואיסטית גם המן רוצה להתקרב אל המלך, אל האושר.

היהודים במחזה מסמלים כל אחד מאיתנו ומרמזים לנו שאנו יכולים להתפתות ולהיסחף אחרי המן, הטבע האגואיסטי שבתוכנו, או לבחור בדרך חדשה ולהצטרף למרדכי, הכוח הרוחני.

מאבק "בני האור בבני החושך" אינו פשוט כל כך. המן, האגו שלנו, מתעתע בנו וטוען כי בידו השיטה להתקרב אל האושר. אולם כוונתו של המן להרוג ולהשמיד את כל היהודים עוזרת לנו להבין שהדרך היחידה להתקדמות אל האושר היא דרכו של מרדכי.

בכך עוזר לנו המן לבחור בכיוון הנכון. כלומר, הטבע האגואיסטי ניתן לנו כדי שנמצא את הדרך להתעלות מעליו. במחזה שלנו מתואר התהליך בסצינה שבה המן מוביל את מרדכי בלבוש מלכות רכוב על סוסו (הסוס, דרך אגב, מסמל את האגו בחכמת הקבלה). בצורה דומה מביא אותנו כיום הטבע האגואיסטי שלנו לחפש אחר דרך חדשה כפתרון לתופעת הריקנות והפירוד שהולכים וגואים.  

המסר שעולה מהמגילה הוא פשוט: אדם שבוחר בדרך הרוחנית מקבל את כל הטוב שהמלך רוצה להעניק לו וזוכה באושר. המשמעות של סיפור פורים אקטואלית מתמיד עבורנו, משום שכיום אנו ניצבים בין שני הכוחות הללו, המן ומרדכי.

חכמת הקבלה חוזרת ומתגלה כיום לאחר שהוסתרה במכוון משך אלפי שנים ומאפשרת לנו לעשות את הבחירה שעליה מספרת מגילת אסתר, הבחירה בין הפנימיות לבין החיצוניות. אם נשכיל לבחור בדרכו של מרדכי על פני דרכו של המן אז תיפתח בפנינו חצי המלכות...ואת החצי השני ישלים לנו כבר המלך.

_______________________________________________________________________

למאמרים נוספים:

טיף קטן ליום כיפור

ראש השנה הקבלי

ארבעת המופלאים של סוכות
בחנוכה התנהג כמכבי

שייפסח עליי