כל המאמרים של מיטב המומחים פעם בשבוע ישירות למייל שלך.

המדריך למדיטציה קבלית

מאת: הרב אליהו עזרד

שיטת ההתבוננות, או בשפת זמננו "מדיטציה קבלית", קיימת במסורת היהודית מזה אלפי שנים. ידוע הוא שההתבוננות החלה אצל האבות, המשיכה אצל הנביאים, דרך התנאים והאמוראים.

מתקופת התלמוד ידוע לנו על קבוצה גדולה של רבנים שעסקו בטכניקות גבוהות מאוד של התבוננות ונקראו בפי-כל "יורדי המרכבה", שיטותיהם נשמרו בסודי סודות, ורק ספר אחד ויחידי הודפס מהתקופה ההיא ושמו "ספר ההיכלות" שבו חבויות שיטות מדהימות להתבוננות, לעליית נשמה ולהארה.

ספרים נוספים העוסקים בקבלה הם "הספר הבהיר", "ספר היצירה" ו"ספר הזוהר" מאת רבי שמעון בר-יוחאי אשר בתוכם מוצפנות שיטות רבות של התבוננויות גבוהות. החל מהמאה ה-12 חל מפנה בנושא זה בעזרת המקובל הרב אברהם אבולעפיה, שקיבל במסורת מקודמיו שיטות רבות של התבוננות להארה והשגת רוח-הקודש.

הרב אבולעפיה פעל רבות להפצת שיטות אלו ומקובלים רבים אחרים השתמשו בשיטותיו. במאה ה-16 קם הגדול מכולם הריהו מורינו ורבנו הרב יצחק לוריא (1572-1534) המכונה האר"י הקדוש, אשר חשף שיטות רבות של התבוננות, שהיו צפונות עד אז בספר הזוהר ולא נחשפו מעולם לפני כן.

עם הקמתה של תנועת החסידות ע"י מורינו ורבנו רבי ישראל הבעל שם-טוב (1760-1698) תפסו שיטות ההתבוננות תאוצה רבה. רבים מגדולי החסידות היו לחוקרים נלהבים של שיטות ההתבוננות שקדמו להם. לא מעט חסידים ממשיכים עד היום לתרגל שיטות שונות של התבוננות, המבוססות על מסורת קבלית עתיקה.

המדיטציה הקבלית נקראת התבוננות, ומשמשת כשיטה של מימוש הפוטנציאל האישי, גילוי הנשמה והשגת חירות רוחנית. ההתבוננות נועדה לשחרר את האדם מכבלי החומריות, להעלותו לרבדים רוחניים, וכאמצעי להביאו להארה. ע"ך השתמשו בשיטות שמבוססות על שמות קודש שהם בעיקר שמות האל, וההתכוונות אליהם הידועה כדבקות המביאה להארה נפשית עם הזמן.

הקבלה טוענת שמדי יום יורד שפע רוחני קבוע לעולם התורם לקיום הפיסי והנפשי של היקום. ניתן לזכות בשפע רוחני גבוה יותר על ידי התבוננות, בדיוק כמו שעלינו לכוון לתדר המתאים על מנת לשמוע טוב יותר תחנת רדיו מסויימת.

ע"ך כאשר אדם מתרגל התבוננות מדי יום, הוא מוריד לעצמו ולעולם שפע רוחני גבוה המביא לשינוי אישי ולקידום מצב התודעה העולמי – לשינויים רוחניים חברתיים וכלכליים. ההתבוננות נעשית בעצימת עיניים ובהתכוונות לשמות קודש. במצב נוח זה מביאים את תודעתנו למצב של רגיעה עמוקה, קרי: גלי אלפא.

המתבונן המתרגל התבוננות יום יום, למעשה פותח ערוצ תקשורת דרך נשמתו אל העולמות העליונים שמשם זורם השפע אל יושבי תבל. עם עצימת עיניו והתכוונות אל שמות-הקודש הנקרים "כוונות" או "ייחודים", שהן (מנטרות) למעשה מילות המפתח להתחברות לנשמה ול"תודעה העליונה" מאיצ האדם את תהליך ירידת השפע לעולם.

קיימים סוגים שונים של התבוננות. ישנן שיטות לטיהור המחשבה, להארה רוחנית, לריפוי עצמי, להגנה רוחנית ואפילו התבוננות בזמן אכילה.

בנוסף קיימות שיטות שונות הפועלות ע"ף צלילים וצבעים, אותיות ושמות קודש. כל אדם בוחר את השיטה המתאימה לו לפי שורשו. ישנם אנשים שמיעתיים ולכן יהיה להם קל יותר עם התבוננות של צלילים, ואחרים שמפותחים בראיה הרוחנית תתאים להם יותר התבוננות של הדמיה וצבעים.

אחרים שמעדיפים אקטיביות יעדיפו תא שיטת ההתבוננות בתנועה או שיטה שפיתחתי המבוססת על תנוחות המגלמות את אותיות הא-ב העברי (תנועות המזכירות את הטאי-צ' והיוגה). ע"י תרגול ההתבוננות גופנית בתנוחות האותיות מזמן האדם שפע אותיות הידועות כבעלות עוצמה רוחנית וריפוי.

לתרגול ההתבוננות אין צורך בידע רוחני קודם כפי שאין זוהי מגבלה, אבל יש לדעת מה עושה כל טכניקה וכיצד להשתמש בה. ככלל, התרגול נעשה ללא מאמצ ובתחושת נועם גדולה. הנשמה הרי מכירה את התדר של ההתבוננות ולאחר תקופה מסויימת של תרגול נכנסים בקלות לתודעה זו ומתחילים לחוות חוויות רבות. בזמן התרגול המתבונן עובר חוויות שונות.

ישנם אנשים שמיד יתחילו לחוות חוויות רוחניות, וישנם אנשים שיקח להם זמן מסויים. ככלל, בשלב ראשון חווים חוויה נעימה של שקט, שלוה ואיזון עצמי. בשלבים מתקדמים מתחברים כל מיני רמות של תודעה, ביניהן לימוד דרך הנשמה מתוך מאגר המידע הקוסמי, הידוע בפי המקובלים "השכל הפועל", אחרים מתחברים לראיה רוחנית גבוהה ואף זוכים לעליית נשמה, כמו להתחברות אל תודעת העולמות העליונים, בנוסף ניתן להתחבר אל מורי דרך רוחניים וישויות קדושות המגיעות ומתקשרות עם המתבונן.

בכתבי האר"י כתוב שבזמן תרגול ההתבוננות מקיפים את המתרגל ישויות של צדיקים המגינים עליו ועוזרים לו בחיי היום-יום.

מחובתי להדגיש שכל הנאמר אינו קורה במהירות, אלא תלוי בכלים וביכולת הרוחנית של המתבונן.

גם ברובד הפיסי ניתן לצפות במצב של התעדנות, איזון וריפוי. קיימות לעיתים תחושות של זרמים חשמליים בכל הגוף. ברובד של ההילות הרי שהן נעשות עבות ומאירות יותר. הקבלה מעריכה מאוד את האנשים שעושים את פעולת ההתבוננות מידי יום.

השיטות השונות של המדיטציה הקבלית:

מדיטציה ויזואלית:
כאמור, שיטות רבות למדיטציה הקבלית אחת מהן היא המדיטציה הויזואלית, בשיטה זו מדמיין המתבונן שם קדוש שבדר"ך הוא אחד משמות האל, המתבונן רואה שוב ושוב "הכוונה" (מנטרה) אט אט הוא נכנס למצב של תודעה גבוהה שבו הוא מתעדן ולא תופס משקל. המוח מתבהר והמתבונן חווה חוויות שונות. לפעמים הוא "נעלם" כאילו "נרדם" ואינו זוכר מאומה. זהו מצב ראשוני שבו התודעה עולה למקום גבוה והאדם אינו זוכר לאן הוא "נעלם" בסוף הוא חוזר לכאן ועכשיו.

בשלבים מתקדמים המתבונן חווה חוויה חוצ-גופית שבה למעשה הוא יוצא מן הגוף: כפי שנקרא בקבלה: "התפשטות מהגוף". במצבים אילו יכול המתבונן לעבור למימד אחר בתודעה, לתקשר על ישויות רוחניות ולקבל ידע עליון. למעשה המתבונן מתחיל לחוות את המופלא מן האדם. מעבר לשינוי בתודעה, המתבונן עובר תהליך שינוי פנימי ומעדן וכתוצאה מכך האדם זוכה יותר ויותר לגילוי נשמתו.

האדם מתחיל להרגיש את תנועות הנשמה שבתהום תעלומתה ואת קשורה אל העולמות הנשגבים שמהם היא יונקת. האדם חווה בפועל את זיווה והדרה של הנשמה. וככל שהאדם ממשיך להתפתח רוחנית ומקדש יותר את הנשמה היא מתגלה אליו, ואורה שופע בכל קרביו. אזי נתבע הוא להתייחד עם עצמו פנימה. גם גופו עובר תהליך של שינוי כתוצאה מהתגלות נשמתו אליו, חושיו מתעלים, מתקדשים ומתעדנים.

הרוח, ההקשבה הראיה, הכל מתעלה, הכל מתבהר, הגבורה מתגדלת בקרבו, הבטחון ואומצ הלב ושקט רוח הופך להיות חלק מחיי היום יום שלו, ואדם זה מתחיל לשאוף לגדולות, מידותיו מתיישרות, רוחו שוקק אל הטוהר, אל הטוב המוחלט אל האמת המזהרת אל הנצח בכל הדרו ועוזו.

מדיטציה קולית:
המדיטציה הקולית מתבססת בעיקר על שיטותיו של הרב אברהם אבולעפיה שזכה להארה ולרוח הקודש. בשיטה זו המתבונן מוציא הברות וצלילים שונים. בשיטה זו מניחים למוח לשקוט ומתרכזים אך ורק בצליל היוצא מהפה.

בשיטה זו חווה המתבונן חוויה של פתיחה רגשית וכאשר הוא מגיע לרמות גבוהות יכול הוא להתחבר לישויות גבוהות שמתחילות לדבר דרכו וזהו מצב הנקרא: רוח הקודש. בשלבים הראשונים של התרגול המתבונן חווה חוויה של זרמים בגוף, חום ואנרגיות חזקות בכל הגוף.

מדיטציית הצירופים:
על פי הקבלה זוהי אחת המדיטציות הטובות ביותר והקשות לביצוע. במדיטציה זו מתרכז המתבונן במאות מילים בעל-פה. למעשה, הוא לוקח מילה אחת ומצרף אותה לקומבנציות שונות. למשל: ילד ידל ליד דלי דיל. השאיפה להגיע למילה בעלת מספר אותיות גדול, למשל 6 אותיות בעלות 720 צירופים. לדוגמא המילה בראשית בראשתי, בראישת, בראיתש, בראתיש, בראתשי. אלה 6 צירופים מתוך 720 צירופים. מילה בעלת 7 אותיות ניתן לצרף 5040 צירופים, ואת זה צריך לעשות בעל - פה ובמהירות עצומה - מדהים!!!

מה זה עושה? טכניקה זו משפרת את הזכרון ואת הריכוז. היא מפתחת את התודעה. בשלבים מתקדמים ביותר זוכה המתבונן ל"אבד" את השליטה על התודעה האינדוודואלית ו"זוכה" בתודעה קוסמית – שזוהי תודעה שכל מקובל שואף להגיע אליה, היא נקראת בקבלה "השכל הפועל" מצב תודעה זה מאפשר קבלת ידע קוסמי עצום, ראיה מרחוק והארה רוחנית.

מדיטציה בתנועה:
זוהי מדיטציה שפיתחתי המבוססת על תנועות ותנוחות של האלף-בית העברי. זהו מעין טאי-צ'י או צ'י-קונג קבלי. בשיטה זו עומד המתבונן בתנוחה של אחת האותיות ומצייר בעיני רוחו את האות עצמה וכך הוא עובר מאות לאות עד שבונה מילה וממשיך לבנות משפטים רוחניים כרצונו.

שיטה זו טובה מאוד לתרגול בוקר, לחילוצ העצמות ולאיזון המערכת האנרגטית של האדם.
כמו כן פיתחתי בשיטה זו שלוש תרגילים בסיסיים שהראשון פועל לאיזון הספירות (הצ'אקרות) הקבליות. השני לאיזון ימין שמאל והאמצע שבנו והשלישי לניקוי ההילות.

כוונות וייחודים:
המקובלים הגדולים עסקו במדיטציות גבוהות הנקראות כוונות או ייחודים. זוהי מדיטציה אחת ארוכה הנעשית בזמנים שונים.בזמן התפילה המקובל אומר את מילות התפילה ובו זמנית מכוון ומייחד ייחודים שהם בעיקר שמות קודש. תפילתו של המקובל היא למעשה מדיטציה קבלית אחת ארוכה. המקובלים עושים כוונות וייחודים גם בזמן אכילה וגם בזמן הליכה, ז"א תוך כדי אכילה/הליכה מכוון המקובל שמות קודש למטרות נעלות.

מדיטציית "יורדי המרכבה":
זוהי מדיטציה קבלית שנעשתה בתקופת התנאים והאמוראים (המאה הראשונה לפנה"ס). טכניקות אלו מופיעות ב"ספרות ההיכלות והמרכבה". רבנים אלו התארגנו כקבוצות מקודשות שעסקו בתרגול של טכניקות גבוהות במיוחד.

התרגול נעשה לאחר הכנות רבות נפשיות ורגשיות. טיהור המחשבה וטיהור במקוה ולאחר מכן ישבו מקובלים אלו ותרגלו את "מדיטציית יורדי המרכבה" שבה למעשה הוגים בקול רם מאות שמות קודש ברצף אחד ארוך.

במהלך מדיטציה זו עברו המקובלים תהליך של התנתקות מהחומר ועליית נשמה ומסע בו המלאכים והעולמות העליונים שם הם היו רואים וחווים חוויות שלא ניתנות ל"עיכול" לאדם הפשוט כמונו. למעשה חויות אלו הם משאת נפשו של כל מקובל.

שיטתו של הרבי מפיאסצ'נא רבי קלונמוס קלמיש שפירא:
הרבי מפיאסצ'נא מת על קידוש השם בשואה. לפני שמת הטמין בתוך בקבוקים את ספריו העוסקים במדיטציה קבלית ובעיקר טכניקות להשקטה, דמיון מודרך קבלי, ולהארה רוחנית.

שיטתם של הרב קוק ותלמידו הרב דוד הכהן - הנזיר:
שיטות אלו עוסקות בפיתוח ההקשבה הפנימית ופיתחו את הנשמה.

תועלת המדיטציה הקבלית ברמה הפיסית - נפשית:
מעבר לתועלת הרוחנית שכתבתי עליה לעיל, קיימת במדיטציה הקבלית גם תועלת פיסית-נפשית. ניתן לצפות ולראות תחושה של רוגע גופני – נפשי. המתבונן מפתח יכולת קוגנטיבית – מחשבתית גבוהה. המוח מתנקה ממסת המחשבות היום יום, וזוכה להיות ב"כאן ועכשיו" של חייו. בעקבות השקט והשלווה, הערוצים האנרגטיים פועלים טוב יותר. האדם נעשה רגיש לעצמו ולסביבה.

מרכזי האנרגיה - הספירות (הצ'אקרות) הקבליות מתאזנים והאדם מפיק מחייו את המקסימום. ברמה היום יומית המתבונן מתחיל לחוות את החיים בכל תעצומותיהן. כמובן שלאורך זמן מתחיל תהליך של ההבראה עצמית וכל המחלות שבאו עליו מהמתח הנפשי מתחילות להיעלם. ברמה הנפשית המתבונן עובר התמרה אנרגטית נפשית ומרוכז בעצמו.

זוהי למעשה טעינה נפשית רוחנית המאפשרת את יכולת הנתינה והקבלה לאחרים.המתבונן מפתח רגישות של אהבה לזולת מתוך זה שהוא הופך להיות אדם המתבונן לעומקם של דברים...על כן יש לו את הסבלנות הסובלנות והחמלה לאחרים, הנרכשים אצלו באופן טבעי וללא מאמצ. ע"י התרגול היום-יומי של המדיטציה הקבלית החיים שלו הופכים להיות בעלי משמעות ובעלי מטרה כח ואנרגיה, ומחובר למטרות נעלות.

הרב אליהו עזרד, מנחה קורס מדיטציה קבלית

למאמרים נוספים:
חכמי ישראל וההתבוננות היהודית